מלון כרמים: מה שקיבלנו בלילה אחד בין הכרמים

כרמים הוא מלון שיושב בין הכרמים בצפון הנגב, והוא בנוי סביב רעיון אחד: שלא תצטרכו לצאת ממנו. התארחנו בו לילה אחד, וזו בדיוק ההרגשה שנשארה — הכול נמצא בפנים, ומי שמגיע לשם בשביל לצאת לטיולים מפספס את הפואנטה.

להלן מה שחווינו בפועל, כולל הדברים שפחות עבדו.

הספא, וההתחלה הפחות מוצלחת

פתחנו במסאז׳ זוגי. לאחד מאיתנו הוא היה מדהים, לשני הוא לא עבד בכלל. זה קורה. מה שפחות עבד היה מה שקרה אחר כך: בקבלת הספא נאמר לנו שיבדקו את העניין ויחזרו אלינו, וזה לא קרה.

לא ציפינו לפיצוי ולא ביקשנו אותו — ציינו את זה רק כי נשאלנו איך היה. אבל הבטחה לחזור אלינו שלא מתממשת היא בדיוק סוג הדבר שמלון ברמה הזאת אמור לסגור, והוא לא נסגר.

הפי אוור ובר הקוקטיילים

מיד לאחר הספא התחיל ההפי אוור בבר הקוקטיילים של המלון. ביקשנו מהברמן לבחור לפי ההעדפות שלנו בטעמים והוא זרם — שישה קוקטיילים לשנינו אחר כך ידענו מה האהובים עלינו. זה היה החלק הכי כיפי בשהות, ובר שיודע לעבוד ככה הוא לא דבר מובן מאליו במלון בישראל.

ארוחת ערב וארוחת בוקר

לארוחת ערב בחרנו בלאונג׳ בר ולא בבופה, כי רצינו משהו קליל. הפיצה עם התרד הייתה מושלמת; הריגטוני היה בסדר אבל לא משהו שאי אפשר להכין בבית בעשר דקות.

ארוחת הבוקר הייתה החלק החזק: מגוון גדול, שף אומלטים בהזמנה, עמדת כנאפה מוצלחת, מבחר סלטים טעימים, גבינות, ממרחים, לחמים ומאפים, פירות חתוכים, יוגורט בהרכבה, מיצים סחוטים שאינם רק תפוזים, ובריסטות שמכינים קפה בהזמנה.

החדר

בצ׳ק־אין נשאלנו אם אנחנו מעדיפים אמבטיה או מקלחת. ביקשנו אמבטיה, ומה שקיבלנו היה אמבטיה גדולה בצורת טיפה עם קיר זכוכית ווילון חשמלי, שמאפשרת לפתוח את המרפסת ולהתרחץ עם נוף לסביבה. זה הפרט שזוכרים מהחדר.

המיטה פחות עבדה לאחד מאיתנו — המזרן והכריות הרגישו רכים מדי והשמיכה חמה מדי. זה עניין סובייקטיבי לגמרי, אבל אם אתם רגישים למזרנים רכים, שווה לדעת.

שורה תחתונה

כרמים הוא מלון שמצדיק את עצמו כשבאים אליו כיעד ולא כבסיס. התמורה לכסף הייתה גבוהה, האווירה מעולה, והצוות מקסים. הדבר היחיד שהיינו עושים אחרת הוא להישאר יותר מלילה אחד — ולהביא כרית מהבית.